השנים האחרונות, כמו הבאות עלינו, מתאפיינות בגידול של חלק מהאוכלוסייה בלכיש שפרנסתו אינה נשענת על החקלאות כבעבר.

 

את תחילתו של השינוי ניתן לסמן בשנת 1991, שבה החלה הקמת השלב הראשון של ההרחבה הראשונה.

 

חזרתם של הבנים והבנות עם המגמה הרווחת של פיתוח קריירה של שני בני הזוג, הביאה לכך שיותר ויותר מתושבי לכיש מוצאים פרנסתם מחוץ למושב. במקביל, החל תהליך של חברי וחברות מושב וותיקים שמצאו עצמם הופכים תחביבים לעסק, חלקם במקום החקלאות וחלקם לצד החקלאות. 

כיום מתגוררות בלכיש כ - 180 משפחות, מתוכן פחות ממחצית מתפרנסות באופן פעיל מחקלאות.

למעשה, ניתן לומר שהשנים הבאות יהוו המשך של המפנה, כפועל יוצא של כמה תהליכים :

1. ריכוז הפעילות החקלאית במשקים גדולים.

2. השלמת איכלוס הרחבה ב' (והרחבה ג'...) והרחבת תהליך השכרת מגורים בישוב הוותיק.

3. תהליכים מוסדיים המקדמים פעילות תיירותית ופל"ח בכלל באיזור.

 

אין ספק שתהליכים אלו יביאו ללכיש יותר ויותר תושבים, שימצאו פרנסתם מהקמת עסקים קטנים וממתן שירותים לעסקים באיזור, כמו רבים נוספים שימצאו פרנסתם מחוץ למושב בסיועו של כביש 6 החדש. 

 

עד תחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, פרנסת תושבי המושב הייתה הומוגנית באופייה והתבססה על חקלאות.  בשנים האחרונות, כאמור, החל תהליך שגורם להפחתה של המעורבות והשפעה של החקלאות ושל האגודה החקלאית על פרנסת תושבי המושב.

אם בעבר החלטות ופרויקטים של האגודה, שנגעו להגדלת אמצעי הייצור והשיווק (כגון רכישת חוות "ניבה") השפיעו על פרנסתם של מרבית התושבים, הרי שבשנים האחרונות, וכנראה ביתר שאת בשנים הבאות, החלטות כמו פרוייקט המאגר והקמת מתקני הקירור, ישפיעו על פרנסתם של פחות ופחות תושבים. 

בראיה לעתיד, יש לקוות, כי למרות שבירת ההומוגניות במקורות פרנסתם של תושבי לכיש, ימשך הקשר  בין הפעילות החקלאית לבין יתר התושבים, אם על-ידי שיתוף פעולה של שתי האגודות, החקלאית והקהילתית, בקידום פרוייקטים, ואם בכך שהפעילות החקלאית והאגודה החקלאית יספקו פרנסה לתושבים רבים יותר ויותר. כבר כיום הפעילות החקלאית מספקת פרנסה ללא מעט משפחות שאינן חקלאיות.