ההיסטוריה של לכיש פרוסה על פני אלפי שנות ההתיישבות, עמים שונים, תרבויות אחרות. ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על ישוב שהיה קיים כאן כבר מהתקופה הנאוליתית (7500-4000 לפנה"ס). בתקופת הברונזה (3150-1200 לפנה"ס) לכיש היתה עיר חסות מצרית והיא מוזכרת לראשונה "במכתבי אל עמרנה" שבמצרים העתיקה (המאה ה-14 לפנה"ס).  

בתקופת מלכות יהודה, לכיש היתה עיר מבצר - אחת הערים המבוצרות ביותר ביהודה. לכיש זכתה לפרסום העולמי בזכות תבליט ענק שנחשף בטרקלין האירוח בארמון המלך סנחריב שבנינווה המתאר את כיבוש לכיש בשנת 701 לפנה״ס. מעדויות היסטוריות וארכיאולוגיות עולה כי אבותיהם הקדומים של מתיישבי מושב לכיש עסקו בגידול ענבים לפרנסתם. במובן זה, אפשר לומר שתושבי מושב לכיש של היום ממשיכים את דרכם.

פרט מלוחות סנחריב המתאר את כיבוש לכיש. ניתן להבחין בחלקה העליון של התמונה בגפנים. הלוחות מוצגים במוזיאון הבריטי בלונדון.
By Osama Shukir Muhammed Amin FRCP(Glasg) [CC BY-SA 4.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0)], from Wikimedia Commons

אך אנו נתמקד כאן בסיפור של המושב, מאז הקמתו.

מושב לכיש נוסד ב-1955 על-ידי 3 גרעינים של תנועת בני המושבים: גרעין רגב שהגיע משדה בוקר, שם היו שומרי ראשו של ראש הממשלה דוד בן גוריון, שהגיעו לתדהר ומשם ללכיש; גרעין ערבה שהגיע מעין גדי, שם עבדו בחפירות מצדה; וגרעין אשל שהגיע מהאחזות תרשיש בשארם-א-שייח, ולפני כן מהאחזות דקל. האזור, שהיה אזור ספר ויישובו היה בסדר העדיפות הראשוני באתגר ההתיישבות הציוני של אותם ימים, היה חלק מתוכניתו של לובה אליאב ליישוב חבל לכיש, וליצירת גבול חוסם לפדאיונים לאורך הגבול הירדני, יחד עם ההאחזויות אמציה ונחושה.

 

בשנת 1960 החלה יק"א, החברה היהודית להתיישבות מיסודו של הברון הירש בביצוע תכנית לביסוסם של באר טוביה, כפר ורבורג ו-21 ישובים נוספים בחבל לכיש. הקמת מושב לכיש, רכישת האדמות והעברתם למנהל מקרקעי ישראל כמו גם עלויות הפיתוח והתשתיות, כולן נעשו במימונה של יק"א.

הישוב עלה על הקרקע, ראשית כהיאחזות נח"ל צבאית ולאחר שהתאזרח הפך כעבור כשנה ל"מושבוץ" –  שילוב בין מושב לקיבוץ. לאחר מספר שנים, שינה את פניו והפך למושב עובדים. ארבע שנות ה"מושבוץ" היו אילוץ שנבע מהתנגדות המוסדות המיישבים להקמת המושב, הם דרשו מהמתיישבים בלכיש להקים קיבוץ בגלל תנאי הטופוגרפיה של המקום ובגלל ההתנגדות לחברם לרשת המים הארצית. היה זה לוי אשכול, ראש המחלקה להתיישבות ושר האוצר דאז, שקבע לבקשתם כי הישוב יישא אופי של מושב ויחובר בקו 10 צול לרשת המים הארצית.

בטקס העליה לקרקע שנערך ביום 8.6.1955 עמדה מרגלית דהאן, חיילת נח"ל, לצד המסדר הפלוגתי, מול במת הכבוד ונוכח האורחים שהוזמנו לטקס, וקראה בקול את "מגילת היסוד" לפני שהוטמנה באבן הפינה. בנוסף לכל המכובדים, השתתף בטקס גם מנכ"ל משרד הבטחון דאז, מר שמעון פרס.

 

 

להרחבה: 

> סיפורי חברים

> אלבום תמונות מהשנים הראשונות בלכיש מבעד לעדשתו של משה קדם (ז״ל)

> סרט עם קטעים מתוך חגיגות ה-25 ללכיש שצולם בזמנו ע״י רפי בוקאי (ז״ל), ונערך מחדש ע״י ניצן שאול

 

בחגיגות שנת ה-60 (2015), יצא המושב סיור בעקבות שלושת הגרעינים המייסדים - גרעין רגב, אשל וערבה. לכבוד האירוע הופקו שלושה עיתונים, עיתון לכל גרעין, המביאים את רוח התקופה, והנושאים איתם הגרעין התמודד והרי הם לפניכם.