שמעון נולד בעיר יאסי ברומניה להוריו יטה וישראל היה השלישי מבין חמשת אחיו.
הוריו ואחיו הבכור נספו בשואה. בשנת 1947 הוא עלה ארצה עם אחיו.

שמעון הגיע לקיבוץ דגניה במסגרת עלית הנוער, לאחר מכן התגייס לצבא כנחלאי לנחלאים א (שהפך אחר כך לקיבוץ נחל עוז), שם היה אחראי גן ירק. בקיבוץ הוא הכיר את רותי שהייתה גם היא במסגרת שירותה הצבאי.

בשנת 1957 נישאו ויחד עברו לבית ספר החקלאי אשל הנשיא, שמעון הועסק בבית הספר כמדריך גן הירק והיה מוערך מאוד.

בשנת 1960 עברו למושב לכיש שם היכו שורש, שמעון הקים משיק חקלאי לתפארת- שמעון שאהב את האדמה בכל נימי נפשו היה מראשוני הכורמים, תוך כדי עבודתו המסורה במשקו הקים עם רותי בית חם ואוהב. נולדו להם ארבעה ילדים אותם גידלו בסבלנות וסובלנות תוך כדי השקעה אין סופית בכל הקשור במשפחה. בהמשך נולדו גם עשרה נכדים וארבעה נינים אשר הסבו לו אושר רב.

בשנותיו האחרונות פינה את דרכו במשק לאסף, השתדל לעבוד קצת ואת רוב זמנו בילה עם רותי.
שמעון איש שמח שחיוך תמיד היה על פניו, ראה באנשים את הפשטות אהב לעזור ולהעניק מעומק ליבו.


המשפחה כולה זוכרת אותו, באהבה ובגעגועים.

יהי זכרו ברוך.