ניר רואי (שפיגל) נולד בבית חולים עפולה בתקופת המנדט.

הוא היה הילד הראשון שנולד באשדות יעקב לאחר מעבר הגרעין המייסד מהכשרה בקיבוץ גשר למקום הקבוע.

בגיל שלוש, עבר עם הוריו לסייע להקמת הישוב פלוגת הים ליד עכו.

מחשש להפגזות הגרמנים, פונו הילדים מאוחר יותר לקיבוץ גבת ללא ההורים ומשם לאשדות יעקב.

עד שהוריו חזרו לקיבוץ והוא רק בן חמש, ניר אומץ ע"י משפחה מהקיבוץ אולם הקליטה בחברת הילדים הייתה קשה לו.

במשך מלחמת השחרור פונו הנשים והילדים מהקיבוץ, מחשש למתקפה, לחיפה ולקיבוץ יגור.

הפינוי התבצע דרך מנחמיה מכיוון שצמח נכבשה. השיירה של הנשים והילדים המפונים, הופגזה והיו נפגעים. לבסוף הצליחה השיירה להתפנות בנסיעה לילית דרך יבניאל.

בקיבוץ יגור ילדי הקיבוץ התקבלו יפה, למדו והתגוררו בקיבוץ כשנה. אמו ואחותו הקטנה פונו לחיפה.

בתקופת לימודיו התבלט ניר בשחייה ובהתעמלות והצליח להשיג תוצאות נאות בתחרויות ארציות. מכיוון שהיה שחיין יחיד מהמשק, סיפחו אותו לקבוצת שחיה של בית אלפא.

ניר הצטיין גם בריצות ארוכות וקיבל מקום ראשון בתחרות ארצית של בני החטיבה.

עם גיוסו לצבא התגלה רשרוש בלבו והוא שובץ לגדנ"ע. לאחר שנה הוא הצליח לעבור לסיירת צנחנים.

מפקדו היה מאיר הר –ציון.

ניר השתתף בפעולות התגמול טרם מלחמת "קדש".

הפעולה הראשונה  הייתה במשטרת "ראווה",ליד באר שבע, במשטרת הרוכבים הירדנית.

בפעולה זו נפצע בצווארו מכדור מאיר הר ציון. הרופא שטיפל בו, אלתר טיפול מיוחד- חיבור צינור דם שאפשר לו נשימה תקינה ועל כך קיבל הרופא צל"ש.

באותה פעולה, ניר וחייל אחר חזרו ברכיבה על סוסים עד באר שבע.

צלם של המחנה הנציח אותם רוכבים ופרסם את התמונה. התמונה הוצבה בלשכת אלוף פיקוד הדרום ובתקופת כהונתו של דן שומרון בתפקיד (שהיה בן כתתו של ניר), ניר ביקר בלשכתו ואז גילה את התמונה.

פעולות נוספות בהם השתתף: משטרת חוסייך ו"גירנדל",משטרה ירדנית בדרך לאילת ומשטרת קלקיליה- פעולה שהסתבכה בה היו הרבה פצועים והרוגים.

במלחמת "קדש" השתתף בכיבוש המוצבים "תמד ונקל" בדרך למתלה.

במתלה נהרגו הרבה מחבריו לפלוגה.

על פעולותיו במלחמה קיבל כנפיים על רקע אדום (צניחה בשטח אויב) וצל"ש.

עם חזרתו למשק (אשדות יעקב) התחיל לעבוד בגן הירק בגידול עגבניות וחצילים.לאחר כמה זמן למד בקורס מרכזי משק בעין חרוד.

ב1962 הכיר את ליליאנה שעבדה בשדות החצילים בתקופת לימודיה באולפן בקיבוץ.

הם התחתנו ב12/05/62. בתם הבכורה הגר, נולדה ב1965.

ב1966 עברה המשפחה לקיבוץ משאבי שדה ,קיבוץ צעיר בנגב.

לאחר עבודה של שנתיים בגן הירק הציעה לו הקיבוץ, מכיוון שלא היה מורה לחינוך גופני, ללמוד הוראה במדרשת חינוך גופני בבאר שבע.

במלחמת ששת הימים שהה תקופה ארוכה בכוננות בגבעת ברנר ויצא להלחם בירושלים לאחר שירדן פתחה באש. בפריצה לעיר העתיקה נפתחה אש תופת של מרגמות לעבר פלוגתו ובמהלך חבישת חובש

הפלוגה, ניר נפצע מרסיס בראות, איבד דם רב ופונה לבית חולים ביקור חולים.

בתקופת הכוננות לפני המלחמה נולדה בתו השנייה ,יפעת.

ניר היה מורה להתעמלות בקיבוץ ובקיבוץ רביבים השכן.כמו כן טיפל בבריכה ואימן את ילדי הקיבוץ בשחייה ובריצות. הוא השתלם במכון וינגייט ונסמך למאמן שחיה. הוא כיהן כרכז ספורט של מועצה אזורית רמת נגב ובמסגרת זו השתתף עם ילדי הקיבוצים בצליחות הכנרת, אשקלון ואילת ובמרוצים רבים. הוא תכנן והפיק מופעי התעמלות בחגים ואירועים רבים.

איילת, ביתו השלישית נולדה  בקיבוץ.

לאחר פציעתו שובץ לגדוד חדש שהורכב מתושבים מאזור הדרום אשר שירתו בצנחנים או ביחידות קרביות אחרות, איתם יצא למילואים ברצועה, באזור אילת ובסיני.

במלחמת יום כיפור התמקד הגדוד ליד אילת ולאחר מכן בצד המערבי של תעלת סואץ, שם ישבו במוצב מיצרי ליד התעלה שהיה מוקף שדות מוקשים. כשג'יפ שלהם עלה על מוקש נכנס עם חבריו לשטח הממוקש על מנת להציל פצועים.

 

 

לאחר מלחמת לבנון שירת שלוש פעמים בלבנון והיה בביירות ביום שהנוצרים תקפו את מחנות סברה ושתילה לאחר רצח באשיר.

ב- 1981 עברה המשפחה למושב לכיש, שם התקבלה ליליאנה לתפקיד גזברית המושב.

ניר לימד ספורט בבית הספר בקיבוץ נתיב הל"ה ובקרית-גת. כמו כן טיפל בבריכה במושב וגם אימן ולימד שחיה את ילדי המושב .

לאחר כמה שנים התקבלו ניר וליליאנה לחברות במושב וקיבלו מכסת קרקע ומים. ניר התחיל לפתח את המשק, לנטוע שזיפים וענבים לגדל פרחי שעווה ופקעות שושן צחור.

במשך כל שנות עבודתו במשקו, השתתף ניר בניסויים ומחקרים, היה מחלוצי השימוש בטוף במושב ובשכלול המרססים להגברת יעילותם בכרמים.

הוא סייע רבות לחוקרי מכון וולקני שביצעו ניסיונות רבים בחלקותיו וטיפל בשטחי הניסיונות של המושב.

לאחר כמה שנים בהם התמחה בגידול ענבים החליט לגדל ענבים אורגנים והיה מחלוצי המגדלים האורגנים, השתלם וקיבל הסמכה לגידול ושיווק ענבים וצימוקים אורגנים, משימה לא קלה במושב שאילץ אותו לשווק לא במסגרת השיווק המאורגן.

בשנים האחרונות לחייו נאלץ להשכיר את המשק עקב מחלה שהגבילה את תפקודו והתמסר לתחביב הצילום, לסיוע בגידול תשעת נכדיו במושב ולגידול כרמים חדשים.

הוא נפטר ב 4/07/12 ממחלה שלא אובחנה לאחר שחזר מטיול ארוך בארצות הברית ודרום אמריקה.

בתקופת השבעה לזכרו פקדו את המשפחה עשרות מתלמידיו בקיבוץ ובמושב שציינו את תרומתו לגיבוש אישיותם ולחיזוק ביטחונם האישי דרך הספורט.

הוא אהב את החקלאות ולא הפסיק ללמוד ולהתמקצע בכל נושא בו התעניין. ניר נפטר מוקף באהבת בני משפחתו ובמיוחד נכדיו אותם אהב יותר מכל.

 

יהי זכרו ברוך.