מירלה פרל נולדה ב-13 ביוני 1942 בעיר קזבלנקה שבמרוקו.

אביה, לייבה פרל, אשר נולד ב-1897 בלובלין שבפולין, ברח מפולין לאיטליה לפני מלחמת העולם השניה, ובשנת 1941 (כאשר גם איטליה הפכה מסוכנת ליהודים) עבר למרוקו. בקזבלנקה פגש לייבה את אימה של מירלה, רוז, ממשפחת בנדלק, שחיה בעיר טנג'יר ובהמשך עברה לקזבלנקה. הם נפגשו במרפאה שבה עבדה רוז כאחות, אשר הוסבה באופן זמני להיות מרכז לטיפול ביהודים שהגיעו מאיטליה.

ביולי 1947, כשהיתה בת חמש, נולד אחיה הצעיר פול.

באפריל 1949,  כשמירלה היתה בת שבע, נפטר אביה מדום לב.

בשנת 1961, בגיל 19, למרות התנגדותה של אימה, רוז, החליטה מירלה להצטרף אל בת דודתה, הילדה, ולעלות ביחד לישראל.

הן הפליגו באוניה ממרסיי שבצרפת לישראל, והגיעו לחיפה ב-25.10.1961.

התחנה הראשונה של הילדה ומירלה בישראל, באוקטובר 1961,  היתה קיבוץ דגניה. יום לאחר שהגיעו לדגניה נאמר למירלה שיתאים לה יותר להצטרף לקיבוץ צעיר והיא הועברה לקיבוץ האון.

בהאון הצטרפה מירה לגרעין "תומר". לאחר תקופת טירונות של שלושה וחצי חודשים עבר הגרעין הכשרה בקיבוץ כפר-רופין, שם עבדה מירה בענף התמרים והזיתים.

כשחזרו הבנים מהאימון המתקדם, ולאחר סיום תקופת השל"ת המאוחר, עברו כל חברי הגרעין להאון. מירה עבדה בבית ילדים, ובכל שנה השתדלה לתגבר את צוות הכרם בעונת הזמירה והבציר ליצוא.

בהאון הכירה את שמואל (שמוליק) שפי, שהגיע במסגרת שנת שירות שלישית מקיבוץ קרית ענבים.  הם הפכו לבני-זוג זמן קצר לפני שמירה התגייסה לצבא והצטרפה לנח"ל.

שמוליק ומירה נישאו ב-18 באוגוסט 1967, ובאוקטובר 1968 נולדה ביתם הבכורה, עינב.

בשנת 1970 על רקע נושא הלינה המשותפת, עזבו מירלה ושמוליק את קיבוץ האון ועברו לנתניה, כששמוליק עובד כמרכז הפרדס במושב כפר-ידידיה.

בנתניה, באפריל 1971, נולדה אילת.

ביולי 1971 עברה המשפחה למושב לכיש. בשלב ראשון עבד שמוליק כשכיר במשקים אחרים ובהמשך הקימו השניים משק חקלאי משלהם.

בספטמבר 1978 נולד דורון.

במושב לכיש התבססו חייה של המשפחה, גדלו הילדים, המשק הורחב והתפתח, נקשרו קשרים חברתיים חזקים, ובו חיה מירלה עד יום מותה.

היא נמשכה תמיד לתחומי האומנות והרוח, אהבה לקרוא, לשמוע מוסיקה, לראות תיאטרון. היתה מנויה של התזמורת הפילהרמונית שנים רבות, והקונצרטים היו גם אירוע מפגש קבוע עם חבריה הטובים עוזבי קיבוץ האון וחבריה מלכיש. במהלך השנים למדה במסגרות שונות תחומים שעניינו אותה והיו קרובים לליבה, בין היתר תולדות האומנות, סידור פרחים, פיתוח קול ועיצוב קרמי.

היא היתה משתתפת קבועה ובולטת בחבורת הזמר בלכיש, הופיעה באירועים רבים ובחגים, והיתה מעורבת בחיי הקהילה של המושב ואהובה על חבריו. במשך מספר שנים היתה גם חברה בלהקת "מגפיים" והחזרות וההופעות במסגרת הלהקה הסבו לה הנאה רבה.

בשנת 2000 חלתה מירלה בסרטן השד. לאחר סדרה של טיפולים, החלימה מהמחלה, אך לאחר 9 שנים, התגלתה שוב המחלה בגופה.

היא נפטרה בליל ה-29 למרץ 2012.

בתקופת המחלה, בין הטיפולים, המשיכה לנהל חיים מלאים ככל הניתן, היתה פעילה, השתתפה בחוגים שונים, המשיכה את המפגשים החברתיים עם חבריה הטובים, מפגשי הברידג', את שיעורי פיתוח הקול האהובים עם נטליה, הקונצרטים, השחיה בקיץ, הצגות התיאטרון ובילוי עם המשפחה והנכדים. אל הסרטן התייחסה בצורה רציונלית וישירה, בהומור המיוחד שלה, שגרם לאנשים סביבה להרגיש נוח בחברתה, ולאהוב אותה עוד יותר.

 

יהי זכרה ברוך.