בת לשמואל קרביץ שעלה ארצה מרוטקי-קוסקי בפולין בשנת 1928 ולמאשה קרביץ (פלסקובסקי), שעלתה ארצה מספוצקין בפולין ב-1933.

ירדנה נולדה וגדלה במושב החקלאי עין עירון, בת שנייה בין ארבע ילדים (שפרה, יגאל ז"ל ועדה).

במשק היו פרות, תרנגולות ושדות גידולים שונים. בחצר הבית גידלו ירקות ופירות לתצרוכת עצמית.

בתוך ילדה ונערה היא ואחיה השתתפו בכל עבודות המשק והבית.

בילדותה היתה מגיעה לבית הספר על גבי חמור (כמו רבים אחרים, זה היה כלי תחבורה נפוץ). חלק ממשחקי הילדות שלה היו גולות, דודס, קלאס, חבל ארוך, עמודו, מחבואים, תופסת, הקדרים באים, 5 אבנים ועוד.

בבי"ס היסודי למדה בכרכור והתיכון בחדרה (במגמת תפירה).

בשנת 1954 התגייסה לצבא ואת הטירונות עברה במחנה שמונים (איתה בטירונות היתה דבורה יבין, גם היא מלכיש).

לאחר הטירונות עברו למחנה אימונים בית דראס. שם הכירה את אהרון כהן (שהיה באימונים שם).

למרות שלא היתה חלק מהגרעין שהקים את לכיש הציעו לה בבית דראס (ולדבורה ולבחורה נוספת) להצטרף לגרעין וזה אכן מה שקרה.

ב-31.12.57 , לאחר סיום השירות הצבאי היא ואהרון נישאו.

ירדנה מאוד אהבה לרקוד ולשיר, ובחדר האוכל של המושב הצעיר היא היתה תמיד מחוללת בריקודים. היא ואהרון היה חלק מלהקת המחול של המושב.

הם התגוררו בלכיש עד 1969.

בלכיש נולדו שלושת ילדיהם: רוני (1959), זהר (1961) ואורנה (1968)

בלכיש גרו בשכנות בין משפחת יבין למשפחת ברגיל ומשפחת פלמון, בין המשפחות שררו יחסי שכנות טובים עם ידידות וחיבה רבה.

ב-1969 עברו לכפר הס באופן זמני, כשהמטרה היתה לעבור לחרות, למשק של הורי אהרון. ואכן לאחר כ-6 שנים הם עברו לחרות.

במשק היו פרדסים, ומדגרת ביצים ויותר מאוחר במקום מדגרה, לולים ופרחי צפורן.

בשנים בהן התגוררה בכפר-הס ובחרות, היא ואהרון היו חברים בחברות הזמר "הדר השרון".

ב-1982 אהרון וירדנה התגרשו.

היא ובתה אורנה עברו להתגורר בפרדס חנה. היא התחילה לעבוד בבית חולים "שער מנשה" בריפוי ועיסוק, ובזה עבדה עד צאתה לגמלאות בגיל 65.

ירדנה מאז ומתמיד אהבה סריגה ועבודות אומנות שונות וכל שנות חייה, בכל רגע פנוי, עסקה בכך. על כל קיר בבית ובבית ילדיה ניתן לראות את העבודות הנפלאות שלה.

ירדנה היתה ידועה בשמחה החיים שלה וביכולתה להנות מדברים קטנים ופשוטים בחיים.

היתה טיפוס חברתי ובכל מקום שבו התגוררה או עבדה הצליחה ליצר לעצמה גרעין של חברות.

ירדנה מאוד אהבה לטייל, אם בארץ ואם בחו"ל. ובשנים האחרונות לחייה היא  ושתי אחיותיה יצאו לטיולים משותפים לחו"ל.

בשנת 2006 לאחר יום הולדתה השבעים, הסתבר שהיא חלתה במחלת הסרטן, לכן עזבה את פרדס חנה ועברה למספר חודשים לאלפי מנשה ולאחר מכן לנתניה (כדי להיות בסביבת ילדיה) ולאחר שנה בהיותה בת 71 נפטרה.

ירדנה נטמנה בבית העלמין בנתניה.

ירדנה השאירה לנו מורשת של צניעות ופשטות, יושר, ושמחת חיים.

 

יהי זכרה ברוך.