בן יחיד לרחל ואליהו כהן שברחו מגרמניה והגיעו לארץ בספטמבר 1936.

כאשר הגיעו לארץ, הגיעו לאשדות יעקב ולאחר שבועיים אהרון נולד. לאחר כשנה, אהרון עבר עם הוריו לנהלל ובהיותו בן שלוש עברו למושב חרות, בגוש תל-מונד.

אביו אליהו, התנדב ב-1940 לצבא הבריטי, לגדוד החפרים, לעזור במאמצי המלחמה בגרמנים.

ב-1941 כאשר יוון נכנעה לגרמנים, נפל בשבי עם עוד כ-1500 מתנדבים מארץ ישראל וישב בשבי הגרמני עד סיום המלחמה.
רחל, אמו של אהרון ואהרון התמודדו עם הרבה קשיים ובעיות פרנסה במהלך חמש השנים הללו.

את לימודיו היסודיים למד בבית ספר המשותף בתל-מונד ולאחר כיתה ח' עבר לפנימיה בכפר הנוער בן שמן (שבזמנו היה ליד כפר ויתקין), שם למד מסגרות ומכונאות חקלאית.

במהלך כל תקופת בית הספר עזר ככל יכולתו להוריו בבניית המשק החקלאי שלהם.

תקופה מסויימת הגיע לבית הספר רכוב על חמור (כלי תחבורה נפוץ אז) ובגיל 13 קיבל לבר המצווה אופניים ואז החליף את החמור באופניים.

הוא היה מדריך נוער בתנועת הנוער העובד.

באוקטובר 1954 התגייס לצבא ושירת בנח"ל בגרעין "ערבה". את הטירונות עבר בבית דראס (הטירונות נמשכה שישה חודשים) ולאחר הטירונות שירת על גבול עזה במארבים נגד הפדיונים.

ביוני 1955 היה בין מקימי לכיש וזכה לחרוש את התלם הראשון בלכיש. במשך מספר שנים היה מרכז הפלחה במושב.

באפריל 1957 השתחרר מהשירות הסדיר ועבר לסיירת שיריון שם שירת עד 1987.

ב-31.12.57, לאחר סיום השירות הצבאי אהרון נישא לחברתו, ירדנה קרביץ, שהיתה בין מקימי לכיש.

במשק אהרון וירדנה גידלו ירקות, עגלים ותרנגולי הודו. מכיוון שהיו קשיי פרנסה עבד גם בנהיגה על משאית המושב.

בלכיש נולדו שלושת ילדיהם: רוני (1959), זהר (1961) ואורנה (1968)

בלכיש גרו בשכנות בין משפחת יבין למשפחת ברגיל ומשפחת פלמון, בין המשפחות שררו יחסי שכנות טובים עם ידידות וחיבה רבה.

בתקופה שאהרון וירדנה התגוררו בלכיש הם היו בלהקת המחול של המושב (שניהם ידעו לרקוד היטב).

באותה תקופה אהרון שיחק כדורסל בקבוצת הפועל לכיש, שהשתתפה במשחקי ליגה.

הוריו של אהרון בקשו אותו לחזור לחרות על מנת שיעזור להם במשק, אחרי התלבטויות רבות ובצער רב אהרון וירדנה נענו לבקשתם של הורי אהרון מכרו את המשק בלכיש ועברו לגוש תל-מונד.

ב-1969 עברו לכפר הס באופן זמני כשהמטרה היתה לעבור לחרות, למשק של הורי אהרון. ואכן, לאחר כ-6 שנים, הם עברו לחרות.

במשק היו פרדסים, ומדגרת ביצים ויותר מאוחר במקום מדגרה, לולים ופרחי צפורן.

אהרון היה איש עבודה במלא מובן המילה. היו ידיים מאוד טובות והוא בנה במו ידיו את חלק גדול מהבית, את החממות והלולים ודברים רבים נוספים. כמו כן אהב ספורט, ריקודים ושירה (השתתף בחבורת הזמר "הדר השרון").

אהרון השתתף בכמה וכמה מלחמות ישראל: מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה (במהלך מלחמה זאת פגש במקרה את בנו רוני בתוך גזרת לבנון).

ב-1982 אהרון וירדנה התגרשו ומכרו את המשק במושב חרות.

אהרון עבר לפתח תקווה והתחיל לעבוד במדגרת בראון.

ב-1983 התחתן עם רבקה הורביץ. בשנת 1987 נולד בנם המשותף – מתן.

בשנת 1986 עבר ניתוח מעקפים, אך דבר זה לא מנע ממנו להמשיך לעבוד כרגיל שעות מרובות ביממה.

בפתח תקווה הם גרו עד 1990 ואז עברו לאלפי מנשה.

בגלל בעיות בריאות (לב ומחלת הסרטן) בגיל 73 (שנת 2010) פרש לגמלאות ובגיל 77 נפטר ונטמן בבית העלמין באלפי מנשה.

 

יהי זכרו ברוך.