יורם  נולד למנדל ומרים בר-גיל (מעוברת מ- גילזון), בקבוצת שילר ב - 30.9.1938,

הוריו עלו לארץ מפולין בשנת 1934.

יורם גדל בקיבוץ ולמד במגמה החקלאית בבית החינוך בגבעת ברנר ובתיכון בקבוצת שילר.

הוא היה ילד רגוע ושליו, שקט ורגיש לרעש, אך בעל עקשנות והחלטיות.

הוא אהב ללמוד ולעבוד והיה קרוב לאדמה. יורם עבד בכל ענפי המשק והצטיין באחריות ובמסירות לעבודה.

בתחילת שנות ה- 50 בהיותו נער, יצא לכל הקיץ להתנדב ולעזור במושב פטיש - מושב עולים שהוקם בנגב. 

אחד מתחביביו היה כדוררגל. הוא שיחק כמגן בקבוצת הנוער של הפועל רחובות ומאוחר יותר בקבוצת הבוגרים  עם המאמן שפר (לימים מאמן נבחרת ישראל) בשנת 1961.

כאשר התגייס בשנת 1956  הגיע לגולני. לאחר הטירונות היה בקורס מ"כים והמשיך לבית הספר לצניחה.

הוא שירת כמדריך בבית ספר למ"כים ומשם יצא לקצונה.

בשנת 1960, השתחרר יורם  מהצבא וחזר לקיבוץ.

יורם הכיר את קמי  בשנת 1962 כאשר הגיעה ללמוד עברית בקבוצת שילר.

הוא השתלב בעבודה במשק אך לא מצא את עצמו וביקש לחפש לו אתגר.

יורם הגיע למושב לכיש בשנת 1963.

אבנר שהיה בן קיבוצו כבר התגורר במושב  ובהמלצתו ועל אף שהיה מודע לקשיים הרבים שהיו אז, נענה לאתגר והגיע ללכיש.

בתחילה גר בדירת רווקים עם בורי ויוסק'ה קוקבקה. בהמשך - לאחר שהתחתן, עבר יחד עם קמי לבית קבע  והקים משק חקלאי.

במשק היו לו חלקת בצלצלים, מטע פקאנים וחלקת ציפור גן-עדן. מאוחר יותר התווסף גם לול הודים.

לקמי ויורם נולדו 3 בנות רונית, גלית, וליאורה.

באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום כיפור ויורם נקרא להתגייס.

במילואים יורם עבר הסבה וכשפרצה המלחמה שימש יורם  כסמ"פ בפלוגת חרמש של-פלוגה ס'(סימור) בגדוד  113 של אסף יגורי.

 

ב 18.10.1973 נהרג יורם בקרב  בחזית סיני.

 

יורם נקבר בבית הקברות הארעי בבארי, ולאחר מכן הועבר לבית הקברות בקבוצת שילר, לבקשת הוריו.

 

על תפקודו במלחמה הוענק לו עיטור המופת.

 

 

עיטור המופת יורם בר-גיל

במלחמת יום הכפורים לחם סרן יורם בר-גיל ז"ל, בתפקיד סגן מפקד פלוגת חרמ"ש בחזית סיני. ביום 11 באוקטובר 1973 הותקף הגדוד על ידי מטוסי האויב ובתקיפה נפגעו לוחמים רבים וכלי רכב. בעת התקיפה הפעיל סרן יורם בר-גיל ז"ל מקלעים נגד המטוסים ולאחר זאת אירגן חילוץ פצועים וכן פינוי רכב בוער מהאיזור. בכך מנע פגיעות נוספות בנפש. ביום 18 באוקטובר 1973 נתקל הגדוד בכוח אויב באיזור צומת "חיפה". סרן יורם בר-גיל ז"ל אשר פיקד על הפלוגה לאחר נפילת מפקדה, קיבל הוראה לתקוף את מתחם האויב. סרן יורם בר-גיל ז"ל ארגן את הפעולה להסתערות על היעד, פקד להסתער והסתער ראשון. כשהזחל"ם שלו לבדו והוא חשוף לאש האויב, המשיך בלחימה בטווחים קצרים ביותר. במהלך הקרב הזה קיבל הזחל"ם פגיעה ישירה, וסרן יורם בר-גיל ז"ל נפגע ונפל. במעשיו אלה היווה סרן יורם בר-גיל ז"ל מופת של אומץ לב, קור רוח, דוגמה אישית ודבקות במשימה.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת ניסן תשל"ו אפריל 1976, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי.

 

יהי זכרו ברוך.